קמחי נ' כלל חב' לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשה של התובעת לפסול את חוות דעתו של ד"ר ליבנר ולהורות על מינוי מומחה חדש לבדיקתה ולחלופין למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

התובעת נפצעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.10.06.

ד"ר אפרים ליבנר מונה כמומחה מטעם בית המשפט לבדיקת התובעת.

בחוות דעת מיום 12.2.10 קבע ד"ר ליבנר כי לתובעת לא נגרמה נכות צמיתה עקב התאונה.

על פי בקשת התובעת, נחקר המומחה על חוות דעתו.

לטענת התובעת, המומחה טעה במסקנותיו הן לגבי הנכות המגיעה לה בגין החבלה בגב והן לעניין הנכות המגיעה לה בגין הפגיעה בכתף.

לטענתה, המומחה מסכים כי תלונות התובעת מתאימות לממצאי ה- CT וה- MRI, הוא מסכים כי הכאבים מהם סובלת התובעת גורמים להגבלה תפקודית והוא מאשר שיתכן ומצבה הרפואי של התובעת יוחמר עד כדי הצורך בניתוח, ולמרות זאת הוא לא קבע נכות.

עוד לטענתה, המומחה כתב בחוות דעתו כי הממצא ב- CT ע"ש מותני הוא "בלט דיסק מרכזי 4-5L" בעוד שהתובעת סובלת מפריצת דיסק.

ביחס לנכות בכתף טוענת התובעת כי המומחה מאשר בחוות הדעת כי לתובעת מגבלה בכתף, הוא מאשר שלא ערך בדיקת כוח לכתף וליד ימין של התובעת וכי התובעת נמנעת מהרמה של דברים, בשל כאבים, ולמרות זאת ולמרות שהוא מאשר שהתובעת לא סבלה בעבר מכאבים בכתף, הוא לא קבע לה נכות בגין הפגיעה בכתף.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התובעת לא ציינה ולו נימוק אחד המצדיק את פסילת חוות הדעת. עוד לטענתה, פסילת חוות דעת רפואית תעשה במקרים נדירים, והמקרה הנדון אינו אחד מהם. לטענת הנתבעת, לבית המשפט סמכות להעביר את חוות הדעת הרפואית תחת שבט ביקורתו, כמו כל ראיה אחרת, והדבר מחזק את המסקנה שאין מקום להורות על פסילת חוות הדעת, כמו גם למנות מומחה נוסף.

הנתבעת טוענת עוד כי מחקירת המומחה עולה כי הוא לא קיבל את הרושם שלתובעת נגרמה נכות. הוא בדק את התובעת ועיין בחומר הרפואי, והמחלוקת בינו ובין התובעת היא בדבר באופן שבו מפרש המומחה את התקנות.

בחקירתו, אישר ד"ר ליבנר כי התובעת סובלת מכאבים והגבלה בכתף ימין ומכאבים בגב התחתון (עמוד 2 לפרוטוקול) וכי הכאבים גורמים להגבלה תפקודית (עמוד 7 לפרוטוקול).

המומחה מצא אצל התובעת הגבלה בתנועות הכתף וחולשה, אשר נובעות מהכאבים מהם סובלת התובעת, וההגבלה הזו משפיעה על התפקוד של התובעת בחיי היום יום (עמוד 3 לפרוטוקול).

המומחה אף מצא בבדיקה כי הרמת רגל ישרה עד 45 מעלות גורמת לכאב בגב מימין. לשאלה מה משמעות הממצא, השיב המומחה: "אם הכאב קורן לאורך הרגל, בד"כ זה מדבר על גירוי של אחד משורשי העצבים. אם הכאבים הם בגב, מדובר על כאב שמקורו מהגב, מהמבנים של הגב ולא מהמבנים של חוט השדרה". לשאלה האם זו מגבלה, השיב המומחה: "זו מגבלה, אבל לא כל מגבלה מהווה נכות" (עמוד 8 לפרוטוקול).

לשאלה האם בממצאים של ה- MRI יש כדי להסביר את תלונות התובעת על הכאבים בגב התחתון, השיב המומחה בחיוב (עמוד 6 לפרוטוקול).

לשאלת בית המשפט מה מקור הכאבים, השיב המומחה: "אני לא יודע. יכול להיות שזה מהתאונה, מפגיעה שרירית, יכול להיות שזה מבעיית כליה בצד ימין מקרינה דרך הסרעפת לכתף" (עמוד 10 לפרוטוקול).

מחקירת המומחה עולה כי לדעתו תקנות הביטוח הלאומי מנטרלות את נושא הכאב, ולכן אין לקבוע נכות בגין המגבלות שהוא מצא (עמוד 8 לפרוטוקול) וכדבריו: "אני חושב שלתובעת יש כאבים הגורמים למגבלות, אני לא חושב שזה מוגדר כנכות בתקנות או בהגדרתי. אני לא מגדיר זאת כנכות אלא ככאבים" (עמוד 10 לפרוטוקול).

לשאלה מדוע לא קבע נכות בהסתמך על סעיף 35 לתוספת לתקנות השיב המומחה כי הסעיף עוסק במחלות ראומטיות (עמוד 8 לפרוטוקול). לשאלת בית המשפט האם הסעיף אינו משמש כסעיף "סל", השיב המומחה כי אכן משתמשים בו הרבה כסעיף מותאם (עמוד 9 לפרוטוקול).

לשאלה האם יתכן שמומחים אחרים יפסקו באופן שונה ממנו, השיב ד"ר ליבנר "בהחלט" (עמוד 9 לפרוטוקול).